|
שיר ארליך על הספר: החור שברעש / פטריק נס
לאחרונה קראתי את הספר "החור שברעש", ואהבתי אותו מאד.
הספר מספר על טוד, נער יחיד בעירו, העומד להפוך לגבר בעוד חודש.
הספר מתאר מסע שהוא ובת לווייתו עוברים, אחרי שגילה שהוא חי בשקר
ויש עולם מעבר לעיר הקטנה שלו.
המסע רצוף מכשולים, סכנות ואויבים, אך טוד מגלה שלפעמים האויב הגדול
ביותר הוא האדם עצמו, הוא עצמו.
הספר עוסק בסוגיות רבות למשל – בניסיון של האדם להישאר אנושי כנגד כל האנשים חסרי הרגש, שהם יותר מפלצות מבני אדם.
כשהתחלתי לקרוא, ראיתי שהספר כתוב בגוף ראשון, סגנון שפחות מועדף עלי,
ולא התלהבתי כל כך מהספר. העלילה הייתה עמומה ומבולבלת, ולקח זמן עד
שמצאתי את עצמי בספר.
אך כמו בכל ספר, לאט - לאט העלילה התבהרה, ובלי ששמים לב, נסחפים לסיפור.
גם הבנתי במה הכתיבה בגוף ראשון תורמת, ושהסגנון מסביר את המסר בצורה
נהדרת. הסופר כותב עם המון חזרות, והייתה תחושה שאת הספר באמת כתב
נער צעיר.
בעיני הספר גאוני, גם מבחינת הכתיבה וגם מבחינת העלילה. לא הצלחתי לעזוב
את הספר לרגע, אז אל תבנו עליו לכל החופשה כי הוא יסתיים לכם לפני
שתשימו לב. הקוראים נשארים במתח ממש עד הרגע האחרון, מצפים ביחד עם
טוד לגילוי האמת.
כשסיימתי את הספר נותרתי עם בפה פעור, ומיד בדקתי וגיליתי שזה בעצם
ספר ראשון בטרילוגיה, שעומדים לתרגם לעברית בזמן הקרוב.
זה ספר מרגש, מותח ועם הרבה אקשן. המון שאלות נשאלות בספר
ולא מספיק תשובות ניתנות, אך זה מה שהופך את הספר למותח כל כך.
היו בספר קטעים שיכולים לגרום לכם להזיל דמעה, וגם קטעים
שיגרמו לכם לצחוק, ובסך הכול זה ספר שמכיל כל מה שספר צריך להכיל.
אני ממליצה עליו בחום, ומקווה שתמצאו אותו מרתק כמוני.
|