עמוד הבית
כתובת וטלפון
כתובת וטלפון
איך מגיעים?
דרכי הגעה לבית הספר
על בית הספר
קצת היסטוריה
אודות העמותה
חטיבת הביניים
סרט תדמית
חזון בית הספר
קצת היסטוריה
מגמות הלימוד
מגמת אמנות
מגמת מוסיקה
מגמת מחול
מגמת קולנוע
מגמת תיאטרון
מידע כללי והרשמה
גלריות
צור קשר
about us
About Us
Course of Study
more updated information
The movie




הפקות גמר
הפקות גמר 2010
הפקות גמר 2009
הפקות גמר 2008
הפקות גמר 2011
הפקות גמר 2012
הפקות גמר 2013
הפקות גמר 2014
מקצועות לימוד
מידע לתלמיד
מערכת שעות-תשע"ה
לוח מבחנים
אמן השבוע
מחוייבות אישית
מחוייבות אישית
הצטיינות במחוייבות אישית 2011
תחומי ההתנדבות - תשע"ב
מידע להורים
ועד הורים
ספריה
משלחות
גלריות תמונות
בוגרי בית הספר
אמנויות יוצר
מועצת תלמידים
חינוך חברתי


כל הדפים

מקצועות לימוד

מחשבת ישראל

כיתות י'

מושגים לבגרות - תשעא


מושגים ביוגרפיים / ביבליוגרפיים / היסטוריים (מסודרים בסדר כרונולוגי):

1.        משנה ותוספתא (כמושגים משלימים) – עמ'43, 61. – שקד גנות

2.        שו"ת — עמ' 37. – דניה

3.        תלמוד — עמ' 43, 65 . – נעם

4.        ריה"ל וספר הכוזרי — עמ' 35(עבור המקור בעמ' 96-94). – ספיר

5.        רש"י — עמ' 37. – בספר

6.        רמב"ם — עמ' 33. – בספר

7.        תחיית הלשון העברית — עמ' 64. – נעה ויונר

8.        ברל כצנלסון — עמ' 58. – נטע

9.        אבא קובנר — עמ' 66. – גל פרנסה

 

10.     האח דניאל — עמ' 21-20.  (ניבה)

כינויו של אוסוולד רופאייזן, נולד ב- 1922 בפולין להורים יהודיים והתחנך כיהודי.

בתקופת השואה התחזה לגרמני וסייע להצלת יהודים בדרכים שונות. לאחר שנחשף, נכלא וברח, הסתתר לבסוף במנזר, שם החליט להתנצר.

הפך אחרי המלחמה לכומר במנזר הכרמליתים, וביקש לעלות לארץ למנזר בכרמל.

עם עלייתו ב- 1958 ביקש להירשם כיהודי (לעלות ולהתאזרח מכוח חוק השבות), על סמך הזדהותו הפנימית עם לאום העם היהודי (ולא עם הדת היהודית). אולם, בקשתו נדחתה (משום שניתן להירשם כיהודי רק מי שאינו בן דת אחרת, ואילו רופאזיין כבר התנזר. ) והעניין הגיע לדיון משפטי בבג"ץ ונדחה גם שם.

בעקבות המקרה של 'האח דניאל' נוסף בחוק השבות הגדרת יהודי כ- "אינו בן דת אחרת".

 

 

מושגים פילוסופיים / הלכתיים / משפטיים:

1.      זהות — (הסבר מילולי ורעיוני): על פי ההסברים בעמ' 13, 19. – לירון

 

2.      מעגלי שייכות — עמ' 19, 25-24. (הדר)

 

מעגלי שייכות – מעגלים המרכיבים את זהותינו האישית. הזהות שלנו מורכבת משייכות לקבוצות שונות במקביל. וכך ניתן לבחון גם זהותינו היהודית כמורכבת ממספר מעגלי שייכות שונים, שלעיתים משיקים זה לזה ולעיתים אינם תלויים זה בזה. שישה מעגלים לדוגמא [שאנו למדנו לפיהם השנה] והשאלות המרכזיות שהם מעלים:
1. השתייכות משפחתית ליהדות - מה היחס בין הקשר הביולוגי שלי (לידה לאם יהודיה) לייחס שלי ליהדות (האם לידה לאם יהודית תגדיר אותי בהכרח כיהודיה)?

2. השתייכות לקהילה בעלת ערכים ואורחות חיים משותפים – הקשר בין האמונות שלי והמעשים שאני עושה לבין היחס שלי ליהדות – האם האמונה שלי (בקב"ה או בישוע) והמעשים הדתיים שאני עושה (הולכת לביהכ"נ או לכנסייה)  תגדיר  את הדת שלי או שקשר הדם מגדיר אותי?  

3.  השתייכות למעגל הזיכרון ההיסטורי המשותף – מידת ההיזדהות שלי עם ההיסטוריה  היהודית, האם היא שמגדירה אותי כיהודיה?,

4. השתייכות לקבוצה בעלת אחריות משותפת – האם מידת הדאגה שלי לקהילה היהודית משקפת את מידת היהדות שלי? (למשל, האם ניתן להגדיר את דתי אם אני מסכנת את עצמי על מנת להציל יהודים, או להיפך, אם אני מתנתקת מכל יהודי)

5. השתייכות למקום משותף – מה חשיבות המקום של ארץ ישראל בהגדרת הזהות היהודית שלי (האם ההגדרה היהודית שלי מושפעת ממקום המגורים שלי?)

6. השתייכות המבוססת על ייחודיות המשותפת לעם היהודי – חשיבות הסמלים והמנהגים שמייחדים את הדת היהודית להגדרת הזהות הדתית שלי – אם אני נוטשת אותם, ומקבלת על עצמי מנהגים של קהילה אחרת, האם אני לא יהודיה?.

שימו לב – סיפורו של האח דניאל ושאלת הגדרתו כיהודי, מהווים דוגמא לביטויים של כל ששת מעגלי השייכות.

 

3.      "ברית סיני" (על פי סולובייצ'יק / הרטמן) — עמ' 68 ,47. (מאיה)

ברית סיני – כינוי למעמד מתן תורה לבנ"י בהר סיני. הרב סולוביצ'יק והרב הרטמן רואים במעמד זה את הביטוי לברית הנצחית שכרת ה' עם בנ"י בעצם נתינת התורה.

ע"מ 47 הרב סולבייצ'יק :

הרב סולובייצ'יק רואה את ברית סיני כאירוע שממנו אנו צריכים לקחת וללמוד את ערכי היהדות .

במעמד מתן תורה בסיני ה' התגלה אל כלל העם ולא רק לאדם ספציפי ויחיד ובהתגלות זו הוא הביא את התורה – מערכת חוקים שמטרתה לאפשר לאדם להידמות לאל. ועל כן,

הרב סלובייצ'יק רואה ארוע מכונן זה כאירוע שממנו אנו צריכים לקחת את ערכי היהדות מכיוון שאז  נוצרה מטרה המאחדת את העם ונתנת לו ייחוד משאר העמים [ באמצעות חוקי התורה אנו מידמים לאלוהינו ובכך אנו מתייחדים משאר האומות. לפיכך חוקים אלו הם בעלי מוסר ואמת, ועל כן עלינו ללמוד מהם את ערכי המוסר].

 

הרב הרטמן ממשיך ומפתח את גישתו של הרב סולוביצ'יק [היה תלמידו]

ע"מ 68 הרטמן :

הרטמן טוען כי אנו גם צריכים לזכור את ברית סיני בתור ארוע מכונן ולקחת ממנו את ערכי היהדות.

הרטמן טוען כי בארוע זה כאשר ה' התגלה אל כלל העם הוא נתן ליהודים תודעה יהודית אשר עצבה את הזהות היהודית ואת מי שאנו כיום, ושבארוע זה אנו נתפסנו בפעם הראשונה כעם אחד ומאוחד . על כן לגישתו יש  לזכור ארוע זה בתור ארוע מכונן ולא להפוך רק את השואה לאירוע המרכזי שמעצב את הזהות היהודית.

 

4.      דמות ה"רשע" בין "ארבעת הבנים" (על פי ההגדה של פסח) — עמ' 76-75. (גל שפיגל)

 

דמות הבן 'הרשע' מופיעה כאחת מארבעת הבנים בהגדת הפסח.

בסיפור ההגדה של פסח מוצגות ארבע שאלות שנשאלו ע"י ארבעת האחים. ( כל ארבעת הבנים שאלו בדיוק את אותה השאלה, אולם כל אחד הציג את שאלתו בדרך שונה). – לא מדוייק, שאינו יודע לשאול, לא שואל...

שאלות הבנים הוצגו לאב בדרכים שונות והוא מגיב לשאלות בניו בדיוק באותו הגישה שהופנו אליו. [ - ניסוח אחר: האב משיב לבניו - לשאלותיהם, ושתיקתם, כל אחד לפי הראוי לו.]

"רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר, ואף את ה הקהה את שניו ואמור לו, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, לי ולא לא, אלו היה שם לא היה נגאל" – אין צורך לזכור את כל הציטוט על פה. ניתן להביא ציטוטים קצרים בגוף התשובה, לפי המתאים.

כאשר מציג הבן הרשע את שאלתו בפני אביו, ' מה העבודה הזאת לכם?' הוא מוציא עצמו מכלל האומה ומשליך את כל האחריות שניתנה בידי ה' אל עמו. שאלה זו דומה לכאורה לשאלת הבן הראשון, ששואל אף הוא מדוע יש לשמור מצוות - 'מה העדות והחוקים אשר צוה ה' אלוהינו אתכם' [אין הכרח לזכור את כל הציטוט בעפ] אולם ההבדל בין שני הבנים (ומכך בתגובות השונות כלפיהם) הוא בניסוח דבריהם. הבן השני אומר 'לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר' ועל כן הוא מוגדר כ-'רשע'. זאת לעומת הבן הראשון אומר 'ה' אלוהינו'. הוא מייחס את האל גם לעצמו ועל כן מוגדר כ-'חכם'.

בנוסף ניתן להוסיף כי הבן הרשע "כופר בעיקר"- הוא אינו מאמין  באלוהים או ביסודות האמונה. במשך הדורות 'העיקר' פורש בדרכים שונות, בהתאם לאמונות והדעות. [וניתן לפרט ולהביא שתי דוגמאות שונות, למשל מהגדת ימה"ב והגדה ציונית]

בתגובה לשאלת הבן הרשע משיב לו האב שאם היה חלק מעם ישראל בתקופת יציאת מצרים, הוא לא היה זוכה לקבל את האפשרות לצאת לחופשי עם כל עמו. האב נדרש להשיב לבן 'הרשע' באותה המידה שהבן עצמו  מתייחס לעמו. הבן הוציא את עצמו מכלל ישראל, ועל כן האב מוציא אותו מהכלל.

 

5.      "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" (פירוש והֶקשר, כולל התייחסות לדמות רס"ג) — עמ' 47.  (עדי)

'אין אומתנו אומה אלא בתורותיה' – אמירה שקבע רס"ג ומשמעה שהאומה שלנו (=עם ישראל) מתבסס ומתייחד משאר העמים באמצעות התורה, החוקים השונים שאנו חייבים בהם.

רס"ג – רבי סעדיה גאון, היה מגדולי החכמים של ימה"ב. חי בסוף המאה ה-9 וראשית המאה ה-10 (882- 942 לספירה) במצרים ובבל. הוא קיבל את התואר 'גאון' כאשר היה לראש הישיבה הגדולה בבבל ('סורא'), ובכל למנהיג הרוחני של קהילת ישראל בגולה.

רס"ג כתב פירושים על המקרא, והתעניין בעיקר בענייני לשון ודקדוק. ספרו הפילוסופי החשוב ביותר הוא – 'אמונות ודעות'. בספר זה (הכתוב בערבית) פורס רס"ג את עיקרי השקפתו הפילוסופית על היהדות, שאחד מהם, כאמור, הוא שהיהדות מתעצבת ומתקיימת כאומה באמצעות התורה והחוקים.

 

6.      "שמונה מעלות הצדקה" — עמ' 84. – עמית

 

7.      חוק השבות — עמ' 20. (יהונתן)

חוק השבות הינו חוק הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ישראל.

מדינת ישראל חקקה את החוק בשנת 1950, כאשר הגיעו לארץ עולים רבים מארצות שונות. באמצעות חוק זה, נקבע הרעיון העומד בבסיס קיום מדינת ישראל- מדינת מקלט לכל יהודי העולם באשר הם.

שני עקרונות היסוד בחוק:

1. כל יהודי זכאי לעלות לארץ ישראל

2. אשרת עולה תינתן לכל יהודי שרוצה לגור בארץ, אלא אם כן שר הפנים של ישראל מצא כי המבקש לעלות מסכן את עם ישראל – מבקש לפעול נגד המדינה, מסכן את בריאות הציבור, או בעל עבר פלילי מסוכן.

חוק זה מגדיר יהודי כאדם שנולד לאם יהודיה או אדם שהתגייר. בשנת 1970 [לא חייבים לזכור את השנה], בעקבות המקרה של 'האח דניאל', נוספה לחוק ההגדרה כי יהודי הוא רק מי 'שאינו בן דת אחרת'. [= במילים אחרות: לא ניתן להיות מוגדר גם כיהודי וגם כבעל דת אחרת ]

 

8.      "היהודי המסורתי" (על פי בוזגלו) — עמ' 40. (שקד בסון)

מאיר בוזגלו מגדיר מהו יהודי מסורתי , הוא טוען כי היהודי המסורתי הוא נאמן לעולם של הוריו ומוריו הוא מקבל מהם ומעביר הלאה למשפחתו ולתלמידיו. לגישתו, השם 'מסורתי' נובע מהשורש מ.ס.ר  - לשון מסירה ולשון מוסר. שהאב מוסר ומעביר לבנו את מוסר האבות ומנהגיו.

מאיר בוזגלו טוען שהיהודי המסורתי בוחר לתת מקום לחינוך של הוריו בחייו. הוא אינו נוהג כאבותיו רק  מפני שהוריו נוהגים כך ומפני שחונך כך אלא כאקט של בחירה הנובע מכבוד להוריו. עצם העובדה שהוריו חינכו אותו להיות יהודי נותנת לו את האפשרות לפרש את המסורת עליה גדל ולחדש אותה לפי רצונותיו.

לטענתו המסורת היא הבסיס לשינוי אנחנו מפתחים את המסורת בעזרת השינוי כי אחרת הכול היה קבוע . [במילים אחרות – רק כאשר ישנו גרעין המסורת הבסיסית, ניתן לבחור, לשנות, לעצב ולהתאים את המסורת לזמני השעה. אולם כדי ליצור משהו חדש, חייבים את בסיס איתן לצאת ולצמוח מתוכו]

בדבריו הוא אומר כי המודרניות מציבה אתגרים חדשים בפני המסורתי , המסורתי פותר בעצמו את הפתרונות לאתגרים ומחליט איך לפתור אותם, הוא לא צריך לקבל את הפתרון ע"י רב ( גורם עליון).

 

 

9.      זיכרון מכונן, זיכרון קולקטיבי — עמ' 60 ,55. (ירדן)

הזיכרון המכונן הוא: זיכרון שבונה זהות קבוצתית, זיכרון שבונה עם, זיכרון היסטורי.

למשל, בחירה של תרבות לזכור איזשהו אירוע היסטורי חשוב שחייב להימסר מדור לדור. זכרון זה מאחד את הכלל ויוצר את תחושת השתייכות לדורות הבאים. בלעדי זיכרון זה אין לדורות הבאים כיצד להיות שיכים לאותה קבוצה.

 זיכרון מכונן= אירוע חשוב שחי [ומתקיים] בזיכרון הקולקטיבי

זיכרון קולקטיבי הוא זיכרון שממוסד בתוך התודעה של קבוצת אנשים, ושל כול יחיד בתוך אותה קבוצה, והוא בעל חשיבות גדולה ומעצבת כלפי התרבות של אותה הקבוצה.

למשל, ניתן לראות את יציאת מצרים כזכרון קולקטיבי. אירוע שכלל עם ישראל זוכר במשך דורות, אף אם אנו לא היינו במצרים ולא חווינו את היציאה. מתוך כך, זכרון קבוצתי זה הוא גם הזכרון המכונן של תרבותינו. הוא מעצב את הזהות שלנו כלאום ומאחד אותנו מסביב להיסטוריה משותפת אחת.

 

10. פרטיקולריזם מול אוניברסאליזם — על פי עמ' 14- 18. (יובל)

בשיח בנושא מעגלי שייכות ניתן למצוא שתי גישות בנוגע למקומן של עדות ועמים בעולם:

 - חלק). גישה זו מדגישה את ייחודה של חברהPart הראשונה, גישה פרטיקולרית (מהמילה

לצד רעותיה, ואת ההבדלים בין חברה לחברה, בין עם לעם.

 - עולם). גישה זו מדגישה את המשותף ביןUniverseהשנייה, גישה אוניברסאלית (מהמילה

כלל העמים ובני האדם, לפיה האנושות היא חברה אחת גדולה.

הגישה הפרטיקולרית רואה בגורם המייחד את הקבוצה המצומצמת (דתית/לאומית/אתנית) ערך חשוב ביותר. ואילו הגישה האוניברסאלית רואה בגורם המאחד את כלל בני האדם ערך חשוב ביותר.

למשל, בסיפור מגדל בבל – האנושות שואפת לאוניברסאליים, שכל העולם יהיה מאוחד: 'עם אחד ושפה אחת' ואילו  הקב"ה מעדיף להפריד את האנשים וליצור אומות שונות. בכך הוא משקף את גישת הפרטיקולריזם המבכר את הייחודיות והשונות של כל אומה וכל אדם. [ניתן להוסיף: ולפי פרשנותו של הרב סולובצ'יק הקב"ה בחר להפריד את האומות מלכתחילה, על מנת לעשות עימהם חסד. מעשה ההפרדה ובלבול השפות כמעשה מבורך שמקדם את האנושות] . ג'ון לנון בשירו "דמיין"  גם הוא שואף לאוניברסאליזם)  

 

 

ולמעוניינים להשוות ולהרחיב, מביאה לכם העתק מהמושגים של ביה"ס ליידי דיוויס -  http://www1.amalnet.k12.il/ldta/highschool/profession/machshevet/Yod/Lists/announcement/DispForm.aspx?ID=38&RootFolder=%2Fldta%2Fhighschool%2Fprofession%2Fmachshevet%2FYod%2FLists%2Fannouncement

שימו לב – בחלק מהמושגים הם פשוט העתיקו מהספר, ולעניות דעתי זה לא תמיד מספיק (למשל במושג 'אין אומתינו אומה אלא בתורתיה')

מושגים למתכונת במחשבת ישראל :

משנה :

מי – משנה – מהשורש שנ"ה ,כלומר שינון וחזרה .

מתי – נערכה בראשית המאה השלישית לספירה בידי ר' יהודה הנשיא  .

מקום – נערכה בארץ ישראל .

מה – הקובץ הבסיסי של התורה שבעל פה ,המכיל את תמצית ההלכות המשלימות את דיני התורה בעל פה .

מאפיינים – המשנה כתובה עברית ולשונה בהירה ותמציתית . היא מסודרת בדרך הגיונית ושיטתית לפי סדרים ומסכתות . ששת סדרי המשנה (ש"ס) עוסקים בכל תחומי ההלכה היהודית .

התוספתא – תוספת למשנה . קובץ של מאמרי חז"ל מתקופת התנאים שלא נכללו במשנה אך כונסו יחד במסכתות בדומה למשנה . בתוספתא יש הוספות חשובות על המשנה .

 

תלמוד:

מי – היצירה המרכזית במכלול התורה שבעל פה . תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי .

מתי – תלמוד בבלי : במאה  ה-5 לספירה , תלמוד ירושלמי : במאה ה-3 לספירה .

מקום – תלמוד בבלי : בבל (עיראק של ימינו ) , תלמוד ירושלמי : ארץ ישראל .

מה – התלמודים מכילים את דיוני הגמרא על המשנה , מפרשים אותה ודנים במשמעויותיה .

מאפיינים – הגמרא – לימוד בשפה הארמית ,כוללת , מלבד דברי הלכה , גם דברי אגדה וסיפורים , דברי הגות ומוסר ואף מידע היסטורי ואחר על התקופה . דיוני הגמרא מנוסחים בדר"כ כמשא ומתן משפטי . חכמי התלמוד וכותביו מכונים אמוראים .

 

ריה"ל + ספר הכוזרי :

מי – ר' יהודה הלוי .

מתי – נולד ב- 1075 ונפטר ב-1141.

מקום – נולד בטולדו שבספרד .

מה – רופא , כתב שירים , משורר , פילוסוף .

מאפיינים – ריה"ל קיבל חינוך יהודי מסורתי לצד השכלה כללית רחבה . בתקופתו של ריה"ל נשלטה ספרד ע"י המוסלמים ותחת שלטונם נהנו היהודים משגשוג תרבותי וכלכלי ושימשו בתפקידי מפתח מדיניים . תקופה זו כונתה "תור הזהב" יצרו היהודים יצירות חשובות בפילוסופיה ,שירה ופרשנות .

יצירתו של ריה"ל כוללת שירת חול ושירת קודש המשקפת רגשות דתיים עמוקים וגעגועים עזים לארץ ישראל . ספר הכוזרי – ריה"ל כתב את ספר זה הקרוי גם "ספר תשובות לטענות על הדת המושפלת " .הספר פותח בחלומו של מלך הכוזרים שלאחריו הוא יוצא למסע לחיפוש אחר הדת האמיתית . בספר מציג ריה"ל את הנבואה כעיקרון יסוד של היהדות ,שבאמצעותו אפשר להסביר כיצד התגבש עם ישראל.

 

ספרות השו"ת :

מי – ספרות השו"ת (שאלות ותשובות)

מתי – קיימת מימי הגאונים בבבל (תקופת הגאונים- מאות 7-10 לספירה) ועד ימינו אלו

מאפיינים – ספרות הלכתית הכוללת תשובות רבנים לשאלות שהפנו אליהם יהודים מכל העולם . ספרות זו עוסקת  בבעיות היומיום של יהודים במהלך הדורות וניתן ללמוד ממנה על תחומי חיים רבים ועל נושאים שהעסיקו קהילות שונות .

 

ברל כצנלסון

מי – ברל כצנלסון

מתי – 1994-1887

מקום – רוסיה עד גיל עשרים ובגיל עשרים עלה לארץ ישראל .

מה – ממנהיגיה המרכזיים של תנועת העבודה הציונית בשנים שלפני קום המדינה והוגה דעות .

מאפיינים – בצעירותו התרשם מן האידיאולוגיות הסוציאליסטיות המהפכניות ברוסיה אך לא נקשר אליהן באופן מלא , בין היתר כיוון שלא מצא בהן מענה לתחושותיו היהודיות העמוקות . כבן עשרים החליט לעלות ארצה ועד מהרה יצא לו שם כמנהיג פועלים . השפעתו העיקרית של כצנלסון בתחום התרבותי ניכרת בין היתר ביסוד כיתון "דבר" והוצאת הספרים "עם עובד" .

ר' משה בן מימון- גדול חכמי ספרד, פוסק הלכה, פילוסוף, רופא ואיש מדע. נולד בקורדובה שבספרד. בשנת 1165 הרמב"ם עלה לארץ ישראל ולאחר זמן קצר עבר למצרים. במצרים הוא מונה לרופאו של השולטאן ושימש כראש הקהילה היהודית. רשם שתי יצירות : משנה התורה בה סיכם את כל דיוני ההלכה של התודה שבע"פ והשנייה מורה הנבוכים בה גישר בין הפילוסופיה היוונית לעיקרי המחשבה היהודית.

 

האח דניאל- נולד בפולין ב-1922 להורים יהודיים והתחנך על ברכי היהדות. היה פעיל בתנועה הציונית. עם פרוץ המלחמה בין רוסיה לגרמניה אוסוולד רופאייזן נעצר אך הצליח לבורח מהכלא. הוא השיג תעודות מזויפות המעידות על כך שהוא גרמני- נוצרי ועבד כמזכיר ומתורגמן בתחנת המשטרה הגרמנית וכך העביר ליהודים מידע על מזימות וסיפק להם נשק וכך הציל יהודים רבים ממות. עקב הלשנה האח דניאל נתפס אך שוב הצליח להימלט ולהסתתר במנזר, התנצר והפך להיות כומר. הצטרף למנזר הכרמליתים בכוונה להגיע למנזר בארץ.עם עלייתו לארץ ביקש להירשם כיהודי ולקבל תעודת עולה אך בקשותיו נדחו. בשנת 1962 הוא פנה לבית הדין הגבוה לצדק (בג"צ).

 

 

 

  חוק השבות-  ב-1950 בעקבות גלי העלייה הגדולים של יהודים לארץ ישראל מדינת ישראל הפכה להיות מקלט ליהודי כל העולם. לכן החליטו לחוקק את חוק השבות האומר שכל יהודי רשאי לעלות לא"י לפי התנאים הבאים:

נולד לאם יהודיה ולכן רשאי לעלות לארץ, כל " ויהודי יכול לעלות לארץ אלא אם כן  פועל נגד היהדות או מסכן את החברה והציבור בצורה כלשהי ובנוסף כל אדם יהודי יכול  לעלות לארץ אלא אם כן התגייר או בן דת אחרת.

 מעגלי שייכות- ניתן לתאר את הזהויות השונות שלנו כמעגלים כאשר כל מעגל הוא קבוצת שייכות אחרת. השתייכות משפחתית (כל מי שנולד למשפחה יהודית), השקפת עולם ואורחות חיים (מי שמאמין בדת היהדות, שומר על מנהגיה, מצוותיה הוא יהודי), השתייכות המבוססת על זיכרון היסטורי(חינוך יהודי, הכרה בהיסטוריה משותפת, מורשת יהודית), מעגל אחריות ומעורבות (תחושת אחריות משותפת,ומימושה כביטוי להשתייכות ליהדות),מעגל המקום (מגורים ומקום משותף לעם ישראל שייכות, הרגשה של שייכות וזיקה לא"י) ומעגל ייחודיות (סממנים, סמלים, שפה, דגל, המנון, מנהגים) 

 

"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה " (רס"ג)

רס"ג – ר' סעדיה גאון נולד ב882 במצרים בשנת 922 עבר לבבל וב942 נפטר . רס"ג היה מגדולי החכמים היהודיים בראשית ימי הביניים , רס"ג עמד בראש ישיבת סורא . רס"ג קיסל את התואר גאון – מנהיג רוחני של יהודי המזרח התיכון .

חיבורו הפילוסופי הגדול של רס"ג נקרא "אמונות ודעות " הוא כתוב בערבית ובו מציג רס"ג את עיקרי השקפתו הפילוסופית על היהדות .

בספרו זה קבע רס"ג – " אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" . כלומר , הבסיס לקיומו של עם ישראל היא התורה . הדבר היחידי שמאחד ומשותף לכל היהודים הוא התורה (מצוות או"ח , לימוד תורה ) בזכות התורה העם שורד בגלות .

 

 

רש"י :

מי – רבי שלמה יצחקי

מתי – 1040- 1105

מקום – נולד בעיר טרוייש שבצפון צרפת .

מה – בעל בית מדרש שהפך למרכז הדתי היהודי החשוב ביותר באירופה לאחר הרס קהילות רבות בעקבות מסעות הצלב . שאלות בנושאי הלכה הופנו אליו מרחבי גרמיה וצרפת .

מאפיינים – נולד למשפחת חכמים , קיבל השכלה יהודית מסורתית בביתו ובישיבות שונות בצפון צרפת , היה ידוע כעילוי . שני חיבוריו העיקריים הם פירושו לתורה ופירוש רש"י לתלמוד הבבלי . פירושיו מאופיינים בבהירות רבה ובניסיון להגיע לפשט – הכתוב . כלומר לכוונה המקורית של פסוקי התורה והדיונים שבתלמוד . תשובותיו לשאלות כונסו חיבור שו"ת רש"י .

 

תחיית הלשון העברית (אליעזר בן יהודה ):

מי – במשך אלפיים שנות גלות שימשה העברית כלשון קודש – שפת התפילה ולימוד התורה .

מקום + מתי – עם התעוררות הציונית בסוף המאה ה-19 , חל מפנה ביחס לשפה העברית : התנועה הציונית ראתה בארץ ישראל  את הבית הלאומי היהודי ובשפה העברית את השפה הלאומית .

מה – אליעזר בן יהודה , שעלה לארץ ב-1881 , הבין שעל מנת לפוך את העברית לשפת דיבור יש להתאימה  לזמן החדש . הוא החל לחדש מילים ולהחיות את השפה וביתו היה הראשון שדיברו בו רק עברית .

מאפיינים – בעבות פנייתו של בן יהודה לנציב הבריטי העברית הפכה לשפה רשמית בא"י .

 

אבא קובנר :

מי – אבא קובנר

מתי – 1918 – 1987

מקום – נולד בליטא , עלה ארצה לאחר המלחמה

מה – היה ממארגני המרד בגטו וילנה וממפקדיו . לאחר המלחמה עלה ארצה ושימש קצין תרבות של חטיבת גבעתי . הוגה ויוזם הקמתו של בית התפוצות בת"א .

מאפיינים – פירסם ב-1942 כרוז הקורא למרד גלוי בנאצים והאיץ ביהודים ש"לא ללכת כצאן לטבח " , זכה בפרס ישראל על יצירותיו הספרותיות .

 

אוניברסליות ופרטיקולאריות

אוניברסליות, פרטיקולריות: אוניברסליות ופרטיקולריות הן שתי גישות שונות לחלוטין. וכעת אסביר על כל גישה:

אוניברסליות: (מהמילה universe) גישה זו מאמינה באיחוד כל בני האדם בתוך קבוצה, חברה, מדינה, היא מאמינה באיחוד כל בני האדם בעולם ולהגשמת עולם אוטופי מבחינתם של אחדות ושלום.

גישה המדגישה את המשותף בין בני האדם , האנושות היא חברה אחת גדולה .

פרטיקולריות: (מהמילה part) הגישה הפרטיקולרית מאמינה בתכונותיו וזהותו של האדם נבנית ע"י פעולותיו הספונטניות וע"י ייחודיות האדם עצמו. גישה זו מאמינה שהאוניברסליות גורמת לדיכוי האדם ולא למציאת ביטחונו וכבודו, היא מאמינה שחיינו עלובים כאשר איננו מבטאים את ה"אני עצמי".

גישה הרואה בייחודיות ובשוני בין קבוצות דבר שיש להדגישו . (כלומר , חלוקת העלום לקבוצות לפי : עם ,שפה , תרבות ולאום ).

 

זהות :

הגדרה של האני את עצמו . המילה זהות כוללת בתוכה את המילה "זהה"ואת המילה "זה" . שתי המילים מנוגדות אחת לשנייה , שכן "הזהה" – מורה על דמיון מוחלט וה"זה" – מורה על שינוי וייחודיות .

בבואנו להגדיר את עצמנו ואת זהותנו אנו מביאים בחשבון את הדברים שמשותפים לנו ולסובבים אותנו ודברים שהם ייחודים לנו עצמנו .

דרייקורס – זהותו של אדם נקבעת מתוך שייכותו לקבוצה .

פרום – זהותו של אדם נקבעת לפי ייחודו , שונותו ונאמנותו לעצמו .

 

זיכרון מכונן וקולקטיבי + שיתוף גורל (סולביצ'יק) :

זיכרון מכונן – הזיכרון אינו רק רעיון מופשט אלא בסיס משמעותי לכל תרבות אנושית . בתרבות בוחרת אירועים מסויים בעברה , הופכת אותם לאירועים מכוננים ומפתחת אמצעים שונים להנחילם לבניה(לבנים שלה) . לדוגמה : סיפור יציאת מצרים הפך כבר בתורה לאירוע מכונן – החכמים רצו למסד את הזיכרון בצורה חדשה כדי שכל דור ודור ייזכר באירוע זה מחדש . הזיכרון קולקטיבי – אירוע היסטורי בחייו של עם , לאום או קבוצה . אירוע משמעותי אשר השפיע על הקבוצה ועיצב את אופייה . האירוע מעוצב בתודעת העם באמצעות : טקסים , ימים מיוחדים , אנדרטאות ומוסדות , לימוד וטקסטים .

שיתוף גורל – הרב יוסף דב סולבייצ'יק (1903-1993 ) היה רב , הוגה דעות ומנהיג הקהילה האורתודוכסית המודרנית בארה"ב .

שיתוף מאורעות : שליהודי אחד בעולם קורה משהו , כל היהודים בעולם חשים שיתוף , הזדהות ואחריות . להיות יהודי משמעו להיות חלק מקבוצה בעלת גורל משותף ללא הבדלי מעמדות . בעיני סולבייצ'יק  גורל משותף זה טומן בחובו חובה בסיסית של עשייה ועזרה לזולת: מוכנות לתרום ולשאת באחריות הנובעת מגורל זה .

 

ברית סיני (עפ"י סולבייצ'יק והרטמן )

סולבייצ'יק – סולבייצ'יק מדבר על הברית בין האל לעם במדבר סיני בו ניתנה התורה, כברית אירושין:  אהבה והתחייבות הדדית בין העם לה' . המשמעות של ברית זו היא התעלות רוחנית ומוסרית מתוך הרצון להידמות לאל – כלומר, התגברות היצר ההישרדותי למען מטרה נעלה יותר של עזרה לאחר ומוסריות

הרטמן – הרטמן אומר שהמרכיב המהותי והמכונן ביותר בעיצוב הזהות היהודית הוא "ברית סיני "(הברית שכרת ה' עם עם ישראל במתן התורה בהר סיני )  – ברית סיני  היא קבלת התורה אשר עיצבה את התודעה הלאומית לדורותיה : את התרבות , הדת , השפה, המסורת וההיסטוריה היהודית .

 

דמות הבן הרשע בהגדה :

הבן הרשע מוגדר ככזה מכיוון שמוציא את עצמו מן הכלל ולא רואה את עצמו כחלק מהקהילה היהודית וכאחראי לחובות הקהילה כמו כולם : "מה העבודה הזאת לכם ?" ומדגישים "לכם ולא לו " . התשובה לשאלתו מדגישה את חומרת העניין בכך שאם אדם מוציא את עצמו מן הכלל הוא כופר בעיקר היהדות ולכן עונשו הוא הוצאתו מן הכלל גם בשעת הגאולה והזכויות של העם : "מה שעה ה' לי ... לי ולא לו " מכאן שהכלל החשוב ביהדות הוא ערבות ואחריות הדדית.

 

שמונה מעלות בצדקה :

הרמב"ם מציע שמונה דרכים ודרגות לתת צדקה כראוי  בכדי להימנע מבעיות העלולות להיווצר בעת מתן צדקה: תלותו של העני בעזרה חיצונית מבלי רצון לעזור לעצמו, תחושת ההשפלה ופגיעה בכבודו של העני ומצב של התנשאות של הנותן וכן מצבים של הונאה בצדקה.

המעלה הגבוהה ביותר למתן צדקה היא לא נתינה חומרית אלא לתת לעני את הכלי דרכו הוא יוכל לעזור לעצמו: עבודה ,שותפות, הלוואה. כך העני מקבל פתרון מוחלט ולא זמני ויוצא מבטלנותו וממצבו התלותי  ואינו מושפל.

לאחריה, ישנן דרגות שונות של מתן צדקה בסתר המונעות הן מצב של השפלת העני והן  מצב של התנשאות לנותן. בנוסף בדרך זו נמנעות הולכות שולל ורמאות כגון מתן צדקה לקופת צדקה.

בדרגות הנמוכות, יש ניסיון להגן על כבודו של העני ע"י מתן  בסבר פנים יפות גם כשאין סכום ראוי לתת. כאשר הדרגה הנמוכה ביותר היא לתת בעצב

 

היהודי המסורתי (לפי בוזגלו )

מאיר בוזגלו מסביר מיהו היהודי המסורתי ומבסס את דבריו על השורש מ.ס.ר . המסורתי מקבל מסר וחינוך מסויים מהוריו , הוא מסור למשפחתו ולחינוך זה ומוסר את המסורת לבניו . המסורתי אינו משועבד למסורת אך בוחר לתת לה מקום בחייו מתוך כבוד למשפחתו  . לכן תפקידו לפרש ולעדכן את המסורת ולהתאימה למודרנה ובכך הוא שונה מהחרדי. הוא גם שונה מהחילוני מכיוון שהוא נולד עם גרעין קשיח שדרכו ניתן לערוך שינויים בחיים (בניגוד לחילוני שפשוט ממיר ומחליף מנהגים) .

 


למעלה הדפסה שלח
עמוד הבית
על בית הספר
כתובת וטלפון
מידע כללי והרשמה
מגמות הלימוד
צור קשר
about us

תיכון לאמנויות - ירושלים

כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר