עמוד הבית
אודותינו
תעודות הצטינות
כותבים עלינו
אלבום תמונות
עיתון בית הספר
ספריה
צור קשר
facebook

דבר מנהלת בית הספר
דבר המנהלת בטקס פתיחת שנת הלימודים
חוזר להורים 9/14
מקצועות לימוד
השכבה שלי
שכבה ז
שכבה ח
שכבה ט
שכבה י
שכבה יא
שכבה יב
אירועים בית ספריים
תשע"ד
תשע"ג
תשע"ב
תוכניות מצוינות
קדם עתידים
אמירים
לימודי חקר
עתודה מדעית טכנולוגית
מצויינות באמנות
עתודה מדעית טכנולוגית
תמיכה והעצמה
מרכז למידה
מרכז שובל לטיפול רגשי
תוכנית עזריאלי
תוכנית תה"ל
חונכות פרח לבגרות
חושבים חיובי
יעוץ חינוכי ופסיכולוגי
נבחרות הספורט
כדורעף
כדורסל
חינוך חברתי
מערכי שעור
התכנית החברתית השנתית תשע"ד
למען נוער בסיכון לקראת חגי תשרי
מועצת תלמידים
מנהיגות הורים
ועד הורים מרכזי
ועד מנהל
ארגון ההורים העירוני
פינת הזיכרון




כל הדפים

תלי - תגבור לימודי יהדות

פרשות שבוע משנים קודמות

פרשת ``יתרו`` טו בשבט יום הולדת לכנסת


מה בין ט"ו בשבט, יום הולדתה של כנסת ישראל ופרשת השבוע?

פרשת השבוע אותה קוראים השבוע בבית הכנסת הינה פרשת "יתרו". פרשה זו עוסקת באחד מהעניינים החשובים ביותר בתורה והוא "מעמד הר סיני ומתן תורה". מתן חוקי היסוד לחברה הישראלית העומדת להיות מוקמת בארץ כנען. הנחת המסד של חוקה לחברה שעומדת להיות עם בארצו ובמדינתו.

האל נותן לעם את עשרת הדברות והעם מקבל אותם ומתחייב לעמול כדי לממש את בחירתו.            עשרת הדברות הינם צווים אמוניים ומוסריים הניתנים לאדם והם מגלמים מוסר אישי בעל תוקף לאומי.

 

ט"ו בשבט: ביום ג' הקרוב חל חג ט"ו בשבט – חג האילנות. מקורו של החג הינו בדברי הסופרים והוא איננו חג מדאורייתא. המקור הראשון של החג מופיע במשנה, במסכת ראש השנה: "ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים, באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה, באחד בתשרי ראש השנה מחולק לשניים, לשמיטין וליובלות ובאחד בשבט ראש השנה לאילן: כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים-בחמישה עשר בו". הלכה נקבעה כבית הילל.

מלכתחילה נקבע ט"ו בשבט כמועד ליישום דינים הקשורים בפרי העץ. בשנת 1890, השתנה מהותו של החג ונקבע לו אופי חדש. המורה והסופר זאב יעבץ יצא עם תלמידיו מבית הספר בזיכרון יעקב לנטיעה חגיגית וקבע בכך אופי חדש לט"ו בשבט: "למען חבב את הנטעים, נטעי הארץ אשר נטע ה' לאבותינו. לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים, יש לבית הספר לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות, לערוך בו במערכת, כרוב חן והדר, את העצים, הנטעים, השושנים". בשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות, ומאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת לישראל את המועד הזה לנטיעות.

חוני המעגל: אי אפשר לעסוק בחג מבלי להתייחס לסיפור חוני המעגל: "מספרים שפעם הלך חוני המעגל בדרך וראה אדם נוטע עץ חרוב. שאל אותו בעוד כמה זמן יביא החרוב את פריו? ענה לו אותו אדם שבעוד שבעים שנה. התפלא חוני המעגל ושאל: "האם תספיק לטעום מן הפרי"?, ענה לו אותו אדם: "כשם שנטעו אבותיי לי, כך אני נוטע לבני....".

 

כנסת ישראל: ביום ט"ו בשבט, -14 בפברואר בשנת תש"ט, 14/2/1949, קיימה הכנסת את ישיבתה המכוננת הראשונה ומאז נקבע כי "יום הולדתה" של כנסת ישראל יתקיים מדי שנה ביום ט"ו בשבט. רוב הנבחרים הגיעו לירושלים מהשפלה, ובדרכם עצרו בשער הגיא לטקס נטיעות בעצמם. מאז הפך טקס נטיעות עצים באתרים שונים בירושלים וסביבתה, לחלק ממסורת חגיגות יום הולדת הכנסת. בדברי הפתיחה שלו לישיבת הפתיחה של האספה המכוננת, אמר נשיא מועצת המדינה הזמנית, פרופ' חיים וייצמן: "ברגש של יראת כבוד והדרת קודש, אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית ירושלים. ברגע הגדול הזה בתולדות עמנו ניתן שבח והודיה לאלוהי ישראל שבחסדו זכינו לראות בגאולה לאחר דורות של סבל וייסורים...     אישי הכנסת! שאו ברכה לכינוסכם הראשון, זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות וכי הכיסופים והתפילו של דורות עברו מלוות את צעדיכם. מי ייתן והיינו כולנו ראויים לגודל השעה ולכובד האחריות". לאחר דברי הפתיחה של וייצמן נבחר יוסף שפרינצק ליושב ראשה של האספה המכוננת. יומיים לאחר מושב הפתיחה הזה הוחלט לשנות את שמה ל"כנסת". מקור המילה הוא ב"כנסת הגדולה", מוסד שהוקם לאחר שיבת ציון מגלות בבל במאה החמישית לספירה, מוסד שהיה מעין סנהדרין מורחב שהיו בו 120 חברים. מכאן הוחלט שבית הנבחרים של מדינת ישראל ימנה 120 חברי כנסת.

מה אם כן המשותף בין: פרשת השבוע, ט"ו בשבט, סיפור חוני המעגל וכנסת ישראל?

כל אחד מן המקורות עוסק באחריות אישית וקהילתית.

בכל אחד מן המקורות יש קשר לעברו של העם ולהסתכלות לדורות שלאחריו.

בכל אחד מן המקורות קיימת עשייה מוסרית שבאה לידי ביטוי במעשה ולא רק באמירה – תוצאות העשייה והמעשה המוסרי אינן רק לדורו של העושה אלא לדורות הבאים אחריו.

בכל המקורות אנו רואים השפעות של אנשים פרטיים על העושה: על משה משפיע יתרו, על מהות החג משפיע אדם פרטי הסופר יעבץ, על הלקח שלמד חוני המעגל משפיע אדם פרטי ועל כנסת ישראל משפיעים אנשי המעשה והרוח של התקופה בה הוקמה מדינת ישראל.

כל המקורות מכוונים לחברה איכותית, מוסרית וערכית שמטרות כמו צדק חברתי, שוויון, דאגה לזולת ודוגמה אישית הם נר לרגלי חברה זו.

בשנים האחרונות אנו שואלים את עצמנו שאלות רבות לגבי מימוש הערכים הרשומים לעיל. האם אנו כחברה עומדים בערכים אלה? האם גיבורי התרבות שלנו דומים לגיבורי התרבות של אז? האם מנהיגינו מהווים עבורנו דוגמה אישית? האם אנו חברת מופת כפי שחלמנו להיות כן?

לפתוח היום עיתון זוהי משימה קשה ודורשת, לפחות ממני, הכנה רגשית. לקרוא מיהם המנהיגים שלנו, אלה שאמורים להראות לנו את הדרך, אלה שאמורים להיות נר לרגלינו, לראות אותם ולדעת שהתשובה לשאלות אלה ברורה. אנחנו רחוקים מלהיות אותה חברה איכותית, מוסרית וערכית עליה חלמו מקימיה.

האם יש בעובדה זו לרפות את ידינו, לא ולא! הבה נלמד מן המקורות:

בכל המקורות מודגש הפרט:

לפרט יש יכולת השפעה אדירה הן בעשייה למען הזולת הקיים או הזולת שטרם נולד. לפרט יש יכולת השפעה בהיותו מודל לחיקוי ולדוגמה אישית. לפרט יש יכולת השפעה בהיותו דמות מוסרית וערכית.   לנו למורים יש משימה אדירה בכל אלה , לא פחות מכך יש לתלמידנו הבוגרים וכמובן להורי התלמידים, בתוקף היותם מחנכים בביתם.

שבוע טוב, חג נטיעות שמח, ומזל טוב לכנסת ישראל ליום הולדתה ה-59

נורית אלדר


למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share

שימו לב, אפשר להיות יצירתיים בכל מיני דרכים...

כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר